ארכיון תגיות: שותפות

שיקולים בפיקוח הלכתי על קרנות כשרות

בפוסטים הקודמים הרחבנו על הצורך במסלולי השקעה כשרים, כדי שהמשקיע ידע שאיננו עובר על איסורים בעצם הפרשתו לקרנות פנסיה לדוג', או לכל גוף משקיע אחר. בפוסט זה נרחיב בשיקולים השונים שעומדים לפני גופי הפיקוח. לכל בד"ץ המשמש כגוף מפקח יש מדיניות מעט שונה, ולהלן נציג את השיקולים השונים. ניתן לקרוא על המדיניות הספציפית של כל בד"ץ במאמרו של הרב אישון המובא ב"אמונת עתיך" גיליון 100.

העיקרון היסודי שיש לבחון הוא מה היא הזיקה בין המשקיע להשקעה. ככל שזיקה זו גדולה יותר, כך צריך לבחון טוב יותר את ההשקעה עצמה, האם היא עומדת בקריטריונים ההלכתיים (ריבית, שבת ושאר איסורים). להמשיך לקרוא

חברה בע"מ בהלכה

ההתייחסות ההלכתית לחברה בע"מ איננה פשוטה. מחד, לא היה מבנה כלכלי כזה בזמן כתיבת רוב ספרי ההלכה. מאידך, חברות בע"מ מניעות כיום את כל גלגלי הכלכלה. לפיכך חייבת להיות התייחסות מקיפה וסדורה לנושא זה מבחינה הלכתית. במאמרים הבאים נסקור על קצה המזלג את מהותה של חברה בע"מ, ההתייחסויות ההלכתיות הקיימות לגביה, וננסה להציע מודל התייחסות מסויים ולהצביע על השלכותיו. ממילא תעלה גם השאלה כיצד והיכן להשקיע את כספנו, אם נרצה להשקיע אותו במקומות התואמים להלכה. להמשיך לקרוא

ריבית – סיכום

בפוסטים האחרונים ניסינו לסקור מעט את חשיבות הריבית ומשמעותה, ואת האפשרויות ההלכתיות השונות להתמודדות עם איסור הריבית בעסקים. נגענו בנושאים הבאים:

ישנם נושאים נוספים שראוי להרחיב עליהם, אך נזכיר כעת רק בקצרה את הנושאים הבאים: קנס המתרבה, ריבית בחברות, ריבית לגויים, וניגע מעט בערך של מצוות ריבית. להמשיך לקרוא

היתר עסקא

במהלך החיים העסקי נצרך העסק לאשראי בכל מיני שלבים (הקמה, פיתוח, הרחבה וכו'). בפני בעל העסק עומדות מספר אפשרויות להשגת אשראי זה, ובאופן כללי ניתן לחלק אותן לשתיים: הגדלת החוב, וגיוס משקיעים. הגדלת החוב היא למעשה הלוואה, דהיינו הגדלת מלאי המזומנים העומדת לרשות החברה, אך לעיתים יהיה קשה למצוא מי שיהיה מוכן לתת מזומנים. כפי שהבאנו כבר, אחד התמריצים לכך הוא נתינת ריבית, שכידוע אסורה מדאורייתא. בכל אופן, היתרון בדרך זו הוא שהדרך העסקית ממשיכה, נשמרת העצמאות של בעל העסק, והוא ממשיך לשמור את רווחיו לעצמו. אפשרות נוספת היא גיוס משקיעים. באפשרות זו, נעשית שותפות בין כסף לעבודה, בין בעל הממון לבעל העסק, וחלוקת התפקידים הבסיסית ביניהם היא שאחד מביא את הכסף והשני מביא את הרעיון ועושה את העבודה. בשותפות כזו מוסכמת מראש צורת חלוקת הרווחים, כשההיגיון העומד בבסיס החלוקה הוא שכל אחד ללא השני לא היה יכול להגיע לרווחים אלו, ולכן צריך לחלקם ביניהם.

הלוואה והשקעה

אפשרויות גיוס אלו מוכרות בהלכה. ההלוואה וההלוואה בריבית מוכרות, אך דומה כי נתיבים אלו חסומים מעט: ההלוואה קשה להשגה, והלוואה בריבית אסורה. לצורך כך, יש בהלכה מודל נוסף, המקביל פחות או יותר להשקעה: העסקא. להמשיך לקרוא

ריבית בכלכלה מודרנית

על מנת להניע את עולם העסקים, צריך להיות בו אשראי. אדם הרוצה להקים עסק, או להרחיב אותו, נכנס להוצאות כבדות עוד בטרם יש לו הכנסות, ולצורך כך הוא צריך אשראי. היות ובהלוואה מעצם הגדרתה יש אובדן נזילות וסיכון כלשהו (המשתנה על פי מאפייני העסק), נותן האשראי צריך תמריץ או בטוחות, כדי להסכים לתת את ההלוואה. אחד מסוגי התמריצים האלו, הוא ריבית. במובן זה, ריבית משמשת מנוע הצמיחה של הכלכלה. לכן, חשוב להבין הן את המנגנונים הפועלים על ידי הריבית, והן את הצד המשפטי הלכתי ויישומו למעשה. להמשיך לקרוא

ייעוץ לעריכת חוזים על פי ההלכה

בפוסטים האחרונים סקרנו על קצה המזלג את הסוגיות הנוגעות לעמידה בפני בית הדין, ע"י אדם שאיננו אחד הצדדים. פתחנו בסקירה על המימרא "אל תהיו כעורכי הדיינים", תוך התייחסות לשיטות השונות על מי חל האיסור ומה היקפו. לאחר מכן בחנו סוגיות כגון אנטלר ומתורגמן, המדברות על האפשרויות השונות של אדם העומד בין הדיינים לצדדים – בשלבים שונים של הדיון. לבסוף, נגענו בסוגית הרשאה, והתייחסנו להשתלשלות מפסק הגמרא, דרך השו"ע המביא את תקנת הגאונים, ועד לנוהג בימינו.

מכל האמור, נראה שבעריכת חוזה ובהתייעצות מקדימה בנושא כזה, לא קיימת בעיה הלכתית (אם לא מייעצים לעשות דבר המנוגד להלכה). מובן מאליו שהלכות הנוגעות לעמידה בדיון והקשר הבלתי אמצעי בין הדיין לנידונים אינן קשורות לכאן. אין כאן דיון בבית הדין, ולא הליך משפטי שצריך להיערך בהוגנות. יש כאן רק שאלה והתייעצות כיצד לעשות את הדברים בצורה התואמת את ההלכה. להמשיך לקרוא