ארכיון תגיות: עסקים

השקעות כשרות

בפוסט הקודם הבאנו את החשיבות שבחברות בע"מ לכלכלה, והעלנו מספר כיוונים הלכתיים להתייחסות אליהן. הכיוונים האלו העלו את השאלה לגבי מעמד האיסורים בחברה. נושא האיסורים שעוברים עליהם בחברה, בין אם הם מותרים ובעיקר אם לאו, מביא אותנו לעיסוק בנושא חשוב נוסף – השקעות כשרות. אדם המעוניין להשקיע את כספו על מנת שיניב רווחים, ודאי ירצה לדעת שכספו מנותב לדברים בעלי ערך חיובי, ולא ינוצלו למעבר על איסורים. לדוגמא, אדם ודאי ירצה לדעת שבמפעל בו הוא משקיע לא עובדים בשבת (מעבר לאיסור ההלכתי להנות ממלאכת שבת).

כיום – כל אחד מושקע!

ישנו משנה חשיבות לנושא זה כיום להמשיך לקרוא

היכולת לחייב לדון בדין תורה

המשפט הנוהג במדינת ישראל איננו משפט התורה. עובדה זו מעמידה בבעיה אנשים יראי שמיים הרוצים לנהוג גם בחיי המסחר לפי ההלכה, שכן בכל דיון הלכתי ישנם שני צדדים. גם אם אחד הצדדים מעוניין לדון בפני דין תורה, הצד השני לא בטוח ירצה זאת. מעבר לכך, גם אם שני הצדדים ידונו בפני דיינים כשרים, עדיין הצד המפסיד עלול לא לקיים את פסק הדין, ולצד המרוויח לא תהיה אפשרות לממש את זכויותיו. בעיות אלו מטופלות על ידי חוק הבוררות מחד, וכתב סירוב מאידך.

חוק הבוררות

חוק הבוררות מאפשר לצדדים לבחור בורר מוסכם. החוק קובע במפורש שהבורר איננו מחויב לדין המהותי (חוקי מדינת ישראל), אלא הוא יכול לשפוט גם על פי מערכת חוקים וכללים אחרים. החוק איננו מתערב בשיפוט עצמו של הבורר, אלא רק קובע את הדרך, ומגדיר את תקינות ההליכים. להמשיך לקרוא

היתר עסקא

במהלך החיים העסקי נצרך העסק לאשראי בכל מיני שלבים (הקמה, פיתוח, הרחבה וכו'). בפני בעל העסק עומדות מספר אפשרויות להשגת אשראי זה, ובאופן כללי ניתן לחלק אותן לשתיים: הגדלת החוב, וגיוס משקיעים. הגדלת החוב היא למעשה הלוואה, דהיינו הגדלת מלאי המזומנים העומדת לרשות החברה, אך לעיתים יהיה קשה למצוא מי שיהיה מוכן לתת מזומנים. כפי שהבאנו כבר, אחד התמריצים לכך הוא נתינת ריבית, שכידוע אסורה מדאורייתא. בכל אופן, היתרון בדרך זו הוא שהדרך העסקית ממשיכה, נשמרת העצמאות של בעל העסק, והוא ממשיך לשמור את רווחיו לעצמו. אפשרות נוספת היא גיוס משקיעים. באפשרות זו, נעשית שותפות בין כסף לעבודה, בין בעל הממון לבעל העסק, וחלוקת התפקידים הבסיסית ביניהם היא שאחד מביא את הכסף והשני מביא את הרעיון ועושה את העבודה. בשותפות כזו מוסכמת מראש צורת חלוקת הרווחים, כשההיגיון העומד בבסיס החלוקה הוא שכל אחד ללא השני לא היה יכול להגיע לרווחים אלו, ולכן צריך לחלקם ביניהם.

הלוואה והשקעה

אפשרויות גיוס אלו מוכרות בהלכה. ההלוואה וההלוואה בריבית מוכרות, אך דומה כי נתיבים אלו חסומים מעט: ההלוואה קשה להשגה, והלוואה בריבית אסורה. לצורך כך, יש בהלכה מודל נוסף, המקביל פחות או יותר להשקעה: העסקא. להמשיך לקרוא

משפטי התנאים בחוזים עסקיים

אחד המאפיינים של חוזים מודרניים (הסכם מייסדים לדוגמא, או הסכמי עבודה למיניהם, וכמובן גם הסכמים מסחריים אחרים, כגון: הסכמי מכר, או הסכמי הפצה וכן הלאה) הוא המורכבות שלהם. הסכמים כאלו מטפלים בכל מיני הסתעפויות אפשריות בעסקה, מקרים ותגובות לכל מיני אפשרויות שונות ומשונות. אגב, זו הסיבה שרצוי שאדם הבקי בחיי המסחר יערוך אותם, אך כמובן צריכה להתלוות לכך ידיעת המצע המשפטי שזירת ההתרחשות נמצאת על גביו. ישנן הוראות חוקיות והלכתיות שונות הקשורות בצורות ההתנאה, ויש צורך להתחשב בנושאים אלו, בבואנו לערוך חוזה.
ההוראות ההלכתיות הקשורות לתנאים בחוזה קרויות "משפטי התנאים". העקרונות הבסיסיים הם: להמשיך לקרוא

עריכת חוזים על פי ההלכה

בבואנו לערוך חוזים, כגון הסכמי מייסדים, הסכמי מכר, הסכמי עבודה ועוד, יש להקפיד מאוד על ניסוח בצורה שתתאים הן לתכלית אותה אנו מנסים להשיג, והן להלכה – שתיתן תוקף ויכולת אכיפה לעסקה המתרקמת. בפוסטים הקודמים הדגשנו את הצורך והחשיבות בכך שההתנהלות העסקית תתנהל על פי ובהתאם להלכה. בענייני חוזים ישנה חשיבות מיוחדת להתאמה הלכתית, שכן ישנם הבדלים עמוקים בין דיני חוזים הנהוגים בבתי המשפט, לצורה בה צריך לערוך חוזים על פי ההלכה. ננסה להביא מעט עקרונות להדגמת העניין.
מטרת החוזה היא להסדיר את היחסים בין שני הצדדים שעורכים אותו, בצורה שתהיה ברורה ולא משתמעת לשני פנים. חשוב להכליל בחוזה גם כיצד העניינים יתנהלו גם במצב בו הדברים לא פועלים כמתוכנן. חוזה מתחלק באופן בסיסי לשלושה עניינים: להמשיך לקרוא

ייעוץ לעריכת חוזים על פי ההלכה

בפוסטים האחרונים סקרנו על קצה המזלג את הסוגיות הנוגעות לעמידה בפני בית הדין, ע"י אדם שאיננו אחד הצדדים. פתחנו בסקירה על המימרא "אל תהיו כעורכי הדיינים", תוך התייחסות לשיטות השונות על מי חל האיסור ומה היקפו. לאחר מכן בחנו סוגיות כגון אנטלר ומתורגמן, המדברות על האפשרויות השונות של אדם העומד בין הדיינים לצדדים – בשלבים שונים של הדיון. לבסוף, נגענו בסוגית הרשאה, והתייחסנו להשתלשלות מפסק הגמרא, דרך השו"ע המביא את תקנת הגאונים, ועד לנוהג בימינו.

מכל האמור, נראה שבעריכת חוזה ובהתייעצות מקדימה בנושא כזה, לא קיימת בעיה הלכתית (אם לא מייעצים לעשות דבר המנוגד להלכה). מובן מאליו שהלכות הנוגעות לעמידה בדיון והקשר הבלתי אמצעי בין הדיין לנידונים אינן קשורות לכאן. אין כאן דיון בבית הדין, ולא הליך משפטי שצריך להיערך בהוגנות. יש כאן רק שאלה והתייעצות כיצד לעשות את הדברים בצורה התואמת את ההלכה. להמשיך לקרוא

אל תהיו כעורכי הדיינים

בפוסט הקודם, העלינו שתי שאלות מקדימות:

  1. האם יש צורך בייצוג בדין תורה?
  2. איסור "אל תהיו כעורכי הדיינים" ודומיו.

לאחר מכן, ניתחנו את מקומו ותפקידו של עורך הדין כיום.

מיגו

הגישה הרווחת לשאלה הראשונה היא שלילית. נדמה שדין תורה מבוסס על גישה בלתי אמצעית של הדיין עם הנידונים. עניין זה עולה במלוא תקפו בדין מיגו. להמשיך לקרוא