ארכיון תגיות: מחילה

השקעות כשרות

בפוסט הקודם הבאנו את החשיבות שבחברות בע"מ לכלכלה, והעלנו מספר כיוונים הלכתיים להתייחסות אליהן. הכיוונים האלו העלו את השאלה לגבי מעמד האיסורים בחברה. נושא האיסורים שעוברים עליהם בחברה, בין אם הם מותרים ובעיקר אם לאו, מביא אותנו לעיסוק בנושא חשוב נוסף – השקעות כשרות. אדם המעוניין להשקיע את כספו על מנת שיניב רווחים, ודאי ירצה לדעת שכספו מנותב לדברים בעלי ערך חיובי, ולא ינוצלו למעבר על איסורים. לדוגמא, אדם ודאי ירצה לדעת שבמפעל בו הוא משקיע לא עובדים בשבת (מעבר לאיסור ההלכתי להנות ממלאכת שבת).

כיום – כל אחד מושקע!

ישנו משנה חשיבות לנושא זה כיום להמשיך לקרוא

קביעת חובת הראיה

במהלך ביצוע עסקה מתמשכת, עשויים להתגלע ויכוחים וסכסוכים בין הצדדים. אחת השאלות שעולה במצבים אלו היא מי צריך להוכיח את עמדתו. הכלל הבסיסי בהלכה הוא "המוציא מחברו עליו הראיה", שקובע שהצד שרוצה לשנות את הסטטוס קוו המשפטי הוא זה שצריך להוכיח את טענתו. במקרים מסוימים יש לא ברור מיהו ה"מוחזק”, אך ישנם גם מקרים בהם לצד ה"מוציא" ישנה טענה טובה כנגד מוחזקות חברו, ונביא שתי דוגמאות למקרים כאלו:

  1. טענת "פרעתי" – ישנן דעות שבשטר שאין בו עדים, אלא הוא חתום על ידי הצדדים בעצמם (כמו רוב החוזים בימינו), נאמן החייב לטעון "פרעתי", והתובע יצטרך להביא ראיה לתביעתו, על אף שיש שטר או חוזה בידו. הסיבה לכך היא שהנתבע יכול לומר "מיגו": הוא היה יכול לטעון שהשטר מזויף, ולכן הוא יהיה נאמן בטענתו, על אף שקיום החוב מוסכם, ופריעתו מוטלת במחלוקת. יש לציין שנושא זה שונה מאוד בדיני מדינת ישראל, והבדל יסודי זה מחייב הכרות עם ההלכה, ורוב עורכי הדין לא יכירו אותו.
  2. פורע חוב חברו – לעיתים צד אחד נוטל על עצמו במסגרת העסקה חובות של הצד השני, כדי לזרז תהליכים. לדוגמא, במכירת דירה, עשוי הצד הרוכש לשלם את חובות הארנונה וועד בית וכד', כדי לא לעקב את העסקה, ולאחר מכן לבוא בחשבון מול הצד השני. מצב זה מוגדר בהלכה כ"פורע חוב חברו", שהדין בו הוא ש"שם את כספו על קרן הצבי", כלומר – חברו עשוי לומר שאם הוא היה בא לפני בעל חובו, הוא היה משכנע אותו למחול על חובו, ולכן הוא פטור מתשלום.

להמשיך לקרוא

סעיפים נפוצים בחוזים הלכתיים

ניתן למצוא ברשת חוזים הלכתיים בנושאים שונים. כשמעיינים בהם, ניתן למצוא מספר סעיפים שחוזרים בהם, ללא קשר לנושא החוזה. סעיפים אלו מסדירים עניינים הלכתיים כלליים, ולא תמיד ברורה השפה והלשון שלהם לקורא ההדיוט, שאינו בקי במכמני ההלכה. ברשימה הבאה נרכז על מספר סעיפים חשובים הכלולים ברוב החוזים, ונסביר בקצרה את משמעותם באופן בסיסי. להמשיך לקרוא

התחייבויות מותנות ואסמכתא

אחד הנושאים אליהם צריך לשים לב בכתיבת חוזים על פי ההלכה, הוא אסמכתא. אסמכתא היא התחייבות עתידית מותנית, כאשר מתנה התנאי סבור שהתנאי לעולם לא יתקיים. במצב כזה, אין גמירות דעת מצד המתנה, ולכן להלכה "אסמכתא לא קניא" – לא חל כאן קניין, וההתחייבות לא תופסת.
ישנן דוגמאות מעשיות רבות לאסמכתא בחוזים, כגון קנסות על איחור במסירת דירה או בביצוע עבודה. להמשיך לקרוא