ארכיון תגיות: יעוץ

פרשנות חוזים בהלכה

ישנם כללים רבים כיצד לפרש את השטר הבא לפני בית הדין. להלן נדון במספר עקרונות בסיסיים, וביניהם "תפוס לשון אחרון", “דברים שבלב" ו"מקח טעות". במקרים של סתירה בין שני היגדים בשטר, ההלכה קובעת בדרך כלל: "תפוס לשון אחרון". עיקרון זה אומר שיש להתחשב בהיגד המאוחר, שכן הוא מבטל את ההיגד הראשון הסותר אותו (ההנחה היא שחזרו בהם). עם זאת, ישנם מקרים בהם שני ההיגדים יבטלו זה את זה, ולא תהיה חלות לאף אחד מהם. נושא זה סבוך עבור רשימה קצרה, ולכן ישנה חשיבות גדולה להתייעץ עם אדם הבקי בנושא, על מנת שהשטר יהיה בהיר ונקי מסתירות, עד כמה שהדבר אפשרי.

דברים שבלב

לעיתים, ישנם ניסוחים בשטר המורים על דברים מסויימים, אך אחד הצדדים (או שניהם…) טוענים שכוונתם בסעיף הייתה שונה, או שהם התכוונו שהסעיף יחול רק במקרים מסויימים וכד'. להמשיך לקרוא

קניין דברים – עקרונות ופתרונות

ישנם מספר הבדלים עקרוניים בצורת יצירת העסקה, ובפרטים שצריך לכלול בה, בין הלכות חושן משפט, לבין הצורה בה הדברים פועלים על פי הדין הישראלי. כשמסכמים על עסקה, ורוצים שהיא תעמוד בבית דין רבני לענייני ממונות, חשוב לשים לב למספר הלכות שמייצרות את המסגרת העסקית בה ניתן לפעול על פי ההלכה. בפוסט הקודם כבר עמדנו על העקרונות "קים לי", וקניינים בעייתיים, כמו גם על איסורים שונים שעלולים לעבור במהלך ההתנהלות העסקית. בפוסט זה, נדון במשמעות קניין דברים, מהי הדרך בה ההלכה רואה התחייבויות שאינן חלות על חפצים מעשיים (כגון: התחייבות למעשה מסוים).

קניין דברים

הגמרא במסכת בבא בתרא קובעת שקניין דברים אינו חל, וכך נפסק גם להלכה. העיקרון הבסיסי בקניין דברים הוא שהקניין, ההתחייבות ממנה לא ניתן לחזור, חל דווקא על חפצים ממשיים, ולא על מעשים או פעולות. להמשיך לקרוא

עקרונות הלכתיים בעריכת חוזים

ישנם נושאים רבים בהלכה, המשפיעים על צורת כתיבת החוזה, ביניהם: קים לי, קניין דברים, אסמכתא, קניין שבטל מקצתו, דבר שאינו קצוב, דיני התנאים, סתירות ופרשנות הלכתית של שטרות, נטל הראיה על פי ההלכה ועוד בעיות הלכתיות.

קים לי

העיקרון היסודי בדיני ממונות הוא ש"המוציא מחברו עליו הראיה". בעקבות כך, אם ישנה דעה בהלכה שעל פיה הכסף מגיע למוחזק, יכול המוחזק לומר "קים לי כדעה זו" (ידוע לי שהלכה היא כשיטה זו), וממילא לא יוכל המוציא לזכות בכסף. לכלל זה ישנם כמובן פרטים רבים, מתי ואיך אפשר לומר "קים לי", אך היוצא מכך הוא שכאשר ניגשים לכתיבת חוזה, יש להתחשב לכתחילה בכל הדעות, על מנת שבעת הניסיון לבצע אותו לא יטען אחד הצדדים "קים לי". להמשיך לקרוא

עריכת חוזים על פי ההלכה

בבואנו לערוך חוזים, כגון הסכמי מייסדים, הסכמי מכר, הסכמי עבודה ועוד, יש להקפיד מאוד על ניסוח בצורה שתתאים הן לתכלית אותה אנו מנסים להשיג, והן להלכה – שתיתן תוקף ויכולת אכיפה לעסקה המתרקמת. בפוסטים הקודמים הדגשנו את הצורך והחשיבות בכך שההתנהלות העסקית תתנהל על פי ובהתאם להלכה. בענייני חוזים ישנה חשיבות מיוחדת להתאמה הלכתית, שכן ישנם הבדלים עמוקים בין דיני חוזים הנהוגים בבתי המשפט, לצורה בה צריך לערוך חוזים על פי ההלכה. ננסה להביא מעט עקרונות להדגמת העניין.
מטרת החוזה היא להסדיר את היחסים בין שני הצדדים שעורכים אותו, בצורה שתהיה ברורה ולא משתמעת לשני פנים. חשוב להכליל בחוזה גם כיצד העניינים יתנהלו גם במצב בו הדברים לא פועלים כמתוכנן. חוזה מתחלק באופן בסיסי לשלושה עניינים: להמשיך לקרוא

הרשאה – הייצוג הקיים בהלכה

בפוסטים הקודמים טיפלנו בסוגיות הקשורות בייצוג לפני בית הדין (אל תהיו כעורכי הדיינים, וסידור הטענות לפני הדיינים). כעת ניגש לאפשרות שהובאה להלכה, בה התובע איננו מי שהמעשה התרחש על ידו.

אורכתא – הרשאה

הרשאה היא הדרך בה ההלכה מאפשרת לתובע למנות אדם שיעמוד במקומו בדין. לאורך הדורות השתנה היקף ההרשאה המקובלת. המקור לדין זה הוא הגמרא בבבא קמא ע' ע"א: להמשיך לקרוא

אל תהיו כעורכי הדיינים

בפוסט הקודם, העלינו שתי שאלות מקדימות:

  1. האם יש צורך בייצוג בדין תורה?
  2. איסור "אל תהיו כעורכי הדיינים" ודומיו.

לאחר מכן, ניתחנו את מקומו ותפקידו של עורך הדין כיום.

מיגו

הגישה הרווחת לשאלה הראשונה היא שלילית. נדמה שדין תורה מבוסס על גישה בלתי אמצעית של הדיין עם הנידונים. עניין זה עולה במלוא תקפו בדין מיגו. להמשיך לקרוא

דרכים ליצירת חוזה הלכתי

בפוסט הקודם הצגנו את הצורך בייעוץ משפטי הלכתי, והצגנו 3 אפשרויות ליצירת חוזה הלכתי תקין, כך שיהיה תקף ע"פ דיני הממונות של התורה:

  1. תיקון החוזה ע"י רב.
  2. נספח הלכתי, ש"יסדר" את החוזה מבחינה הלכתית.
  3. ייעוץ הלכתי מקדים, בכתיבת החוזה עצמו.

להמשיך לקרוא

הצורך ביעוץ משפטי הלכתי לעסקים

אליקים ונפתלי הם שני חברים מהישיבה. למדו יחד ב"הסדר" וגם שירתו ביחד בצבא. יש להם רעיון מהפכני לסטארטאפ רווחי במיוחד. אליקים מביא את הידע והמומחיות בתחום, ונפתלי מביא את הכסף הראשוני. אליקים מביא את החריצות והדקדנות, ונפתלי מביא את הכריזמטיות. בקיצור, החיבור והכימיה ביניהם מוצלחים, והוא בדיוק המתכון ליצירת מוצר שישנה את העולם, ובדרך יגרום לכיסיהם לתפוח

אליקים ונפתלי זוכרים את הוראת ראש הישיבה שלהם, שע"מ להישאר חברים, כדאי שיהיה הסכם כתוב ביניהם. כיצד צריך להיראות ההסכם שלהם, ומה הם הדברים שעליהם לשים לב בעריכתו?

להמשיך לקרוא

לשם – יעוץ משפטי הלכתי לעסקים – אפשרויות חדשות נפתחות

ברוכים הבאים לאתר לשם.
באתר זה נציג סוגיות הקשורות להתנהלות עסקית על פי ההלכה, בעיקר בתחום דיני ממונות.
האתר יעסוק במגוון נושאים משפטיים הקשורים לחוזים הלכתיים, ולשאר הצדדים העסקיים, מההיבט ההלכתי שלהם.
בהמשך, תינתן אפשרות גם להזמנת השירותים של לשם – יעוץ משפטי הלכתי לעסקים.
אנו רואים בייעוץ שאנו נותנים, ליווי ממשי לעסק, מההיבט ההלכתי, בכל שלבי החיים שלו.
נתראה בקרוב!