ארכיון תגיות: חוק

מדריך לעסק כהלכה

ב"לשם" אנו מסייעים לעסקים מבחינה הלכתית, ובכתיבת חוזים הלכתיים. מכירים את אלו שנותנים הנחת מזומן? היה לכם חוזה שקבע קנס שמתחדש כל חודש? האם ידעתם שיכולה להיות בכך בעיה של ריבית?? ישנן עוד מספר דוגמאות (ראו במדריך) ואיסורים נוספים שעלולים להיתקל בהם במהלך העסקי, ואנו מסייעים לבעל העסק לזהות את המקרים האלו, ולתת להם פתרון מיטבי.

חוזים הלכתיים הם חוזים שנועדו עבור מי שרוצה לקיים את ההלכה. ישנם לא מעט הבדלים בין דין תורה לחוק הישראלי. האם היית נותן לעורך דין מוכשר מחו"ל לכתוב עבורך חוזה, בלי שיכיר את המשפט הנוהג בארץ? באותה מידה, עו"ד רגיל לא יכול לתת מענה לדרישות ההלכתיות מחוזה. ב"לשם" אנחנו מסייעים לעסקים בעניינים אלו, כדי לפנות את בעל העסק מבעיות ודאגות הקשורות ליישום החוזה. הייעוד של "לשם" הוא לבנות עולם עסקי המותאם לערכי ההלכה והתורה, לטובת בעלי העסקים עצמם כמובן, אך גם לטובתנו הציבור כולו.

לטובת בעלי העסקים, כתבנו מדריך בסיסי, שנותן מענה לבעיות בהן כל אחד נתקל: החל מבעיות ריבית וכלה בצורת הבניה הנכונה של חוזים הלכתיים. אז, מהרו להירשם ולחצו כאן עכשיו, כדי לקבל את המדריך לעסק כהלכה, או הסתכלו במגוון השירותים אותם אנו מספקים. ועכשיו, לרגל ההשקה, מתנה לכל מי שמזמין את המדריך: פגישת אבחון בסיסית לעסק שלך! לסיום, ברצוני לבקש עוד בקשה אחת קטנה: חשבו מי עוד יכול להתעניין במדריך זה, ושתפו אותו.

 

חברה בע"מ בהלכה – סיכום וחשיבה מחודשת

בפוסטים האחרונים הצגנו את ההתייחסויות הקלאסיות לחברה בע"מ בהלכה, וההשלכות שקיום מודל כלכלי זה של חברה בע"מ יוצר על ההשקעות של כל אחד. הנושאים בהם עסקנו היו:

  • החברה בע"מ בהלכה – הצגנו את השיטות השונות בבעלות על חברה בע"מ, וההשלכות לאיסורים שונים (ריבית, שבת וכו').
  • השקעות כשרות – הצגנו את החשיבות בתשומת הלב להשקעות שלנו, שלא נעבור בהן על ההלכה. כמו כן הצגנו עד כמה נפוץ העניין (לדוגמא: בקרנות הפנסיה).
  • שיקולים בפיקוח ההלכתי – בו הצגנו מגוון שיקולים העומדים בפני הגופים המפקחים על המסלולים הכשרים בקרנות השונות, בבואם להתוות את הנחיות ההשקעה במסלולים הכשרים.

מודל חשיבה להתייחסות לכתחילה

יש לשים לב, שכל השו"תים המתייחסים לדיני חברות, מתייחסים למציאות קיימת. כלומר, השאלה מתחילה מהמציאות, בדיעבד. אם קיימת חברה בע"מ, האם מותר ללוות ולהלוות ממנה ולה בריבית? האם האיסורים שמתרחשים בה מתייחסים לבעל הבית? האם זה נחשב שכר שבת? וכן הלאה. מהסיבה הזו השאלות לא מתייחסות בכלל לדרך ההקמה או הפירוק של חברה, ובזהירות ניתן לומר שכנראה גם אין התייחסות הלכתית לחובות הדיווח והשקיפות, לממשל תאגידי, לחובות והזכויות של המנהלים, מחזיקי המניות, יחסים בין בעלי שליטה לשאר בעלי המניות וכד'. להמשיך לקרוא

שיקולים בפיקוח הלכתי על קרנות כשרות

בפוסטים הקודמים הרחבנו על הצורך במסלולי השקעה כשרים, כדי שהמשקיע ידע שאיננו עובר על איסורים בעצם הפרשתו לקרנות פנסיה לדוג', או לכל גוף משקיע אחר. בפוסט זה נרחיב בשיקולים השונים שעומדים לפני גופי הפיקוח. לכל בד"ץ המשמש כגוף מפקח יש מדיניות מעט שונה, ולהלן נציג את השיקולים השונים. ניתן לקרוא על המדיניות הספציפית של כל בד"ץ במאמרו של הרב אישון המובא ב"אמונת עתיך" גיליון 100.

העיקרון היסודי שיש לבחון הוא מה היא הזיקה בין המשקיע להשקעה. ככל שזיקה זו גדולה יותר, כך צריך לבחון טוב יותר את ההשקעה עצמה, האם היא עומדת בקריטריונים ההלכתיים (ריבית, שבת ושאר איסורים). להמשיך לקרוא

השקעות כשרות

בפוסט הקודם הבאנו את החשיבות שבחברות בע"מ לכלכלה, והעלנו מספר כיוונים הלכתיים להתייחסות אליהן. הכיוונים האלו העלו את השאלה לגבי מעמד האיסורים בחברה. נושא האיסורים שעוברים עליהם בחברה, בין אם הם מותרים ובעיקר אם לאו, מביא אותנו לעיסוק בנושא חשוב נוסף – השקעות כשרות. אדם המעוניין להשקיע את כספו על מנת שיניב רווחים, ודאי ירצה לדעת שכספו מנותב לדברים בעלי ערך חיובי, ולא ינוצלו למעבר על איסורים. לדוגמא, אדם ודאי ירצה לדעת שבמפעל בו הוא משקיע לא עובדים בשבת (מעבר לאיסור ההלכתי להנות ממלאכת שבת).

כיום – כל אחד מושקע!

ישנו משנה חשיבות לנושא זה כיום להמשיך לקרוא

היכולת לחייב לדון בדין תורה

המשפט הנוהג במדינת ישראל איננו משפט התורה. עובדה זו מעמידה בבעיה אנשים יראי שמיים הרוצים לנהוג גם בחיי המסחר לפי ההלכה, שכן בכל דיון הלכתי ישנם שני צדדים. גם אם אחד הצדדים מעוניין לדון בפני דין תורה, הצד השני לא בטוח ירצה זאת. מעבר לכך, גם אם שני הצדדים ידונו בפני דיינים כשרים, עדיין הצד המפסיד עלול לא לקיים את פסק הדין, ולצד המרוויח לא תהיה אפשרות לממש את זכויותיו. בעיות אלו מטופלות על ידי חוק הבוררות מחד, וכתב סירוב מאידך.

חוק הבוררות

חוק הבוררות מאפשר לצדדים לבחור בורר מוסכם. החוק קובע במפורש שהבורר איננו מחויב לדין המהותי (חוקי מדינת ישראל), אלא הוא יכול לשפוט גם על פי מערכת חוקים וכללים אחרים. החוק איננו מתערב בשיפוט עצמו של הבורר, אלא רק קובע את הדרך, ומגדיר את תקינות ההליכים. להמשיך לקרוא

המשפט ההלכתי במדינת ישראל

בקום המדינה, קיוו רבים וביניהם הרב הרצוג, שהמדינה תאמץ את המשפט העברי, לפחות בדיני הממונות. תקוה זו נכזבה, ונוצר מצב שעל אף שההלכה היא המחייבת, ישנה מערכת חוקים נוספת במדינה. מערכת חוקים זו מעלה את השאלה מה יחס ההלכה לחוק, האם יש לו תוקף וכיצד הוא מיושם. כמו כן, ההלכה באופן בסיסי איננה מחייבת את הצדדים מבחינת החוק, ועלינו לברר כיצד ניתן לאכוף את ההלכה על כל פנים. ברשימות הבאות נתחיל לברר סוגיה זו. להמשיך לקרוא

ריבית – סיכום

בפוסטים האחרונים ניסינו לסקור מעט את חשיבות הריבית ומשמעותה, ואת האפשרויות ההלכתיות השונות להתמודדות עם איסור הריבית בעסקים. נגענו בנושאים הבאים:

ישנם נושאים נוספים שראוי להרחיב עליהם, אך נזכיר כעת רק בקצרה את הנושאים הבאים: קנס המתרבה, ריבית בחברות, ריבית לגויים, וניגע מעט בערך של מצוות ריבית. להמשיך לקרוא