ארכיון תגיות: הלכה

חברה בע"מ בהלכה – סיכום וחשיבה מחודשת

בפוסטים האחרונים הצגנו את ההתייחסויות הקלאסיות לחברה בע"מ בהלכה, וההשלכות שקיום מודל כלכלי זה של חברה בע"מ יוצר על ההשקעות של כל אחד. הנושאים בהם עסקנו היו:

  • החברה בע"מ בהלכה – הצגנו את השיטות השונות בבעלות על חברה בע"מ, וההשלכות לאיסורים שונים (ריבית, שבת וכו').
  • השקעות כשרות – הצגנו את החשיבות בתשומת הלב להשקעות שלנו, שלא נעבור בהן על ההלכה. כמו כן הצגנו עד כמה נפוץ העניין (לדוגמא: בקרנות הפנסיה).
  • שיקולים בפיקוח ההלכתי – בו הצגנו מגוון שיקולים העומדים בפני הגופים המפקחים על המסלולים הכשרים בקרנות השונות, בבואם להתוות את הנחיות ההשקעה במסלולים הכשרים.

מודל חשיבה להתייחסות לכתחילה

יש לשים לב, שכל השו"תים המתייחסים לדיני חברות, מתייחסים למציאות קיימת. כלומר, השאלה מתחילה מהמציאות, בדיעבד. אם קיימת חברה בע"מ, האם מותר ללוות ולהלוות ממנה ולה בריבית? האם האיסורים שמתרחשים בה מתייחסים לבעל הבית? האם זה נחשב שכר שבת? וכן הלאה. מהסיבה הזו השאלות לא מתייחסות בכלל לדרך ההקמה או הפירוק של חברה, ובזהירות ניתן לומר שכנראה גם אין התייחסות הלכתית לחובות הדיווח והשקיפות, לממשל תאגידי, לחובות והזכויות של המנהלים, מחזיקי המניות, יחסים בין בעלי שליטה לשאר בעלי המניות וכד'. להמשיך לקרוא

שיקולים בפיקוח הלכתי על קרנות כשרות

בפוסטים הקודמים הרחבנו על הצורך במסלולי השקעה כשרים, כדי שהמשקיע ידע שאיננו עובר על איסורים בעצם הפרשתו לקרנות פנסיה לדוג', או לכל גוף משקיע אחר. בפוסט זה נרחיב בשיקולים השונים שעומדים לפני גופי הפיקוח. לכל בד"ץ המשמש כגוף מפקח יש מדיניות מעט שונה, ולהלן נציג את השיקולים השונים. ניתן לקרוא על המדיניות הספציפית של כל בד"ץ במאמרו של הרב אישון המובא ב"אמונת עתיך" גיליון 100.

העיקרון היסודי שיש לבחון הוא מה היא הזיקה בין המשקיע להשקעה. ככל שזיקה זו גדולה יותר, כך צריך לבחון טוב יותר את ההשקעה עצמה, האם היא עומדת בקריטריונים ההלכתיים (ריבית, שבת ושאר איסורים). להמשיך לקרוא

המשפט והמדינה – סיכום

בסדרת המאמרים האחרונה, עסקנו ביחסי המשפט, ההלכה והמדינה. הנושאים בהם נגענו היו:

בפוסטים אלו ניסינו להציג את הדרך המעשית לפעילות עסקית על פי ההלכה. להמשיך לקרוא

משמעות המשפט במדינה

המשמעות של המשפט במדינה על פי התורה, הינה רחבה ועמוקה, ולהלן נציג רק ראשי פרקים להתחלת העיון בנושא. בגישתנו לנושא זה, עולות שתי שאלות באופן מיידי: להמשיך לקרוא

היכולת לחייב לדון בדין תורה

המשפט הנוהג במדינת ישראל איננו משפט התורה. עובדה זו מעמידה בבעיה אנשים יראי שמיים הרוצים לנהוג גם בחיי המסחר לפי ההלכה, שכן בכל דיון הלכתי ישנם שני צדדים. גם אם אחד הצדדים מעוניין לדון בפני דין תורה, הצד השני לא בטוח ירצה זאת. מעבר לכך, גם אם שני הצדדים ידונו בפני דיינים כשרים, עדיין הצד המפסיד עלול לא לקיים את פסק הדין, ולצד המרוויח לא תהיה אפשרות לממש את זכויותיו. בעיות אלו מטופלות על ידי חוק הבוררות מחד, וכתב סירוב מאידך.

חוק הבוררות

חוק הבוררות מאפשר לצדדים לבחור בורר מוסכם. החוק קובע במפורש שהבורר איננו מחויב לדין המהותי (חוקי מדינת ישראל), אלא הוא יכול לשפוט גם על פי מערכת חוקים וכללים אחרים. החוק איננו מתערב בשיפוט עצמו של הבורר, אלא רק קובע את הדרך, ומגדיר את תקינות ההליכים. להמשיך לקרוא

המשפט ההלכתי במדינת ישראל

בקום המדינה, קיוו רבים וביניהם הרב הרצוג, שהמדינה תאמץ את המשפט העברי, לפחות בדיני הממונות. תקוה זו נכזבה, ונוצר מצב שעל אף שההלכה היא המחייבת, ישנה מערכת חוקים נוספת במדינה. מערכת חוקים זו מעלה את השאלה מה יחס ההלכה לחוק, האם יש לו תוקף וכיצד הוא מיושם. כמו כן, ההלכה באופן בסיסי איננה מחייבת את הצדדים מבחינת החוק, ועלינו לברר כיצד ניתן לאכוף את ההלכה על כל פנים. ברשימות הבאות נתחיל לברר סוגיה זו. להמשיך לקרוא

ריבית – סיכום

בפוסטים האחרונים ניסינו לסקור מעט את חשיבות הריבית ומשמעותה, ואת האפשרויות ההלכתיות השונות להתמודדות עם איסור הריבית בעסקים. נגענו בנושאים הבאים:

ישנם נושאים נוספים שראוי להרחיב עליהם, אך נזכיר כעת רק בקצרה את הנושאים הבאים: קנס המתרבה, ריבית בחברות, ריבית לגויים, וניגע מעט בערך של מצוות ריבית. להמשיך לקרוא

מקרי ריבית נפוצים

בפוסטים הקודמים ראינו את החשיבות הרבה של הריבית במשק מודרני, וסקרנו מעט מההלכות הבסיסיות הקשורות בריבית. בפוסט זה נביא מספר מקרים נפוצים בהם ניתן להיתקל בריבית, וחשוב לשים לב לכך.

ריבית צרכנית

ישנם מקרים רבים הנפוצים אף במהלך החיים הצרכני הרגיל, שיש בהם בעיה של ריבית, וצריך להיזהר מכך, ונביא מספר דוגמאות: להמשיך לקרוא

סקירת הלכות ריבית

בפוסט הקודם נגענו במספר משמעויות של הריבית בכלכלה המדרנית. הריבית הינה כלי רב עוצמה, שבשימוש מושכל בו ניתן להפיק תועלת רבה. יחד עם זאת, ראינו שהתורה אסרה את התורה על אף התועלת לכאורה שיכולה לצמוח ממנה – ומכאן גם חומרתו המיוחדת של איסור ריבית. כעת, נסקור את הלכות ריבית בקצרה במקרים שונים ובדרגות שונות, כדי להכיר את מבנה האיסור, ואת המקרים המותרים. בנוסף, נציג בקצרה מקרים נפוצים, בהם עשוי להיות איסור בגלל ריבית. בהמשך, ננתח את היתר העסקא שהפוסקים הביאו, וננסה להכיר את אפשרויות השימוש השונות בו במהלך העסקי הרגיל בימינו. להמשיך לקרוא

פרשנות חוזים בהלכה

ישנם כללים רבים כיצד לפרש את השטר הבא לפני בית הדין. להלן נדון במספר עקרונות בסיסיים, וביניהם "תפוס לשון אחרון", “דברים שבלב" ו"מקח טעות". במקרים של סתירה בין שני היגדים בשטר, ההלכה קובעת בדרך כלל: "תפוס לשון אחרון". עיקרון זה אומר שיש להתחשב בהיגד המאוחר, שכן הוא מבטל את ההיגד הראשון הסותר אותו (ההנחה היא שחזרו בהם). עם זאת, ישנם מקרים בהם שני ההיגדים יבטלו זה את זה, ולא תהיה חלות לאף אחד מהם. נושא זה סבוך עבור רשימה קצרה, ולכן ישנה חשיבות גדולה להתייעץ עם אדם הבקי בנושא, על מנת שהשטר יהיה בהיר ונקי מסתירות, עד כמה שהדבר אפשרי.

דברים שבלב

לעיתים, ישנם ניסוחים בשטר המורים על דברים מסויימים, אך אחד הצדדים (או שניהם…) טוענים שכוונתם בסעיף הייתה שונה, או שהם התכוונו שהסעיף יחול רק במקרים מסויימים וכד'. להמשיך לקרוא