ארכיון תגיות: דיני ממונות

חברה בע"מ בהלכה

ההתייחסות ההלכתית לחברה בע"מ איננה פשוטה. מחד, לא היה מבנה כלכלי כזה בזמן כתיבת רוב ספרי ההלכה. מאידך, חברות בע"מ מניעות כיום את כל גלגלי הכלכלה. לפיכך חייבת להיות התייחסות מקיפה וסדורה לנושא זה מבחינה הלכתית. במאמרים הבאים נסקור על קצה המזלג את מהותה של חברה בע"מ, ההתייחסויות ההלכתיות הקיימות לגביה, וננסה להציע מודל התייחסות מסויים ולהצביע על השלכותיו. ממילא תעלה גם השאלה כיצד והיכן להשקיע את כספנו, אם נרצה להשקיע אותו במקומות התואמים להלכה. להמשיך לקרוא

משמעות המשפט במדינה

המשמעות של המשפט במדינה על פי התורה, הינה רחבה ועמוקה, ולהלן נציג רק ראשי פרקים להתחלת העיון בנושא. בגישתנו לנושא זה, עולות שתי שאלות באופן מיידי: להמשיך לקרוא

היכולת לחייב לדון בדין תורה

המשפט הנוהג במדינת ישראל איננו משפט התורה. עובדה זו מעמידה בבעיה אנשים יראי שמיים הרוצים לנהוג גם בחיי המסחר לפי ההלכה, שכן בכל דיון הלכתי ישנם שני צדדים. גם אם אחד הצדדים מעוניין לדון בפני דין תורה, הצד השני לא בטוח ירצה זאת. מעבר לכך, גם אם שני הצדדים ידונו בפני דיינים כשרים, עדיין הצד המפסיד עלול לא לקיים את פסק הדין, ולצד המרוויח לא תהיה אפשרות לממש את זכויותיו. בעיות אלו מטופלות על ידי חוק הבוררות מחד, וכתב סירוב מאידך.

חוק הבוררות

חוק הבוררות מאפשר לצדדים לבחור בורר מוסכם. החוק קובע במפורש שהבורר איננו מחויב לדין המהותי (חוקי מדינת ישראל), אלא הוא יכול לשפוט גם על פי מערכת חוקים וכללים אחרים. החוק איננו מתערב בשיפוט עצמו של הבורר, אלא רק קובע את הדרך, ומגדיר את תקינות ההליכים. להמשיך לקרוא

המשפט ההלכתי במדינת ישראל

בקום המדינה, קיוו רבים וביניהם הרב הרצוג, שהמדינה תאמץ את המשפט העברי, לפחות בדיני הממונות. תקוה זו נכזבה, ונוצר מצב שעל אף שההלכה היא המחייבת, ישנה מערכת חוקים נוספת במדינה. מערכת חוקים זו מעלה את השאלה מה יחס ההלכה לחוק, האם יש לו תוקף וכיצד הוא מיושם. כמו כן, ההלכה באופן בסיסי איננה מחייבת את הצדדים מבחינת החוק, ועלינו לברר כיצד ניתן לאכוף את ההלכה על כל פנים. ברשימות הבאות נתחיל לברר סוגיה זו. להמשיך לקרוא

ריבית בכלכלה מודרנית

על מנת להניע את עולם העסקים, צריך להיות בו אשראי. אדם הרוצה להקים עסק, או להרחיב אותו, נכנס להוצאות כבדות עוד בטרם יש לו הכנסות, ולצורך כך הוא צריך אשראי. היות ובהלוואה מעצם הגדרתה יש אובדן נזילות וסיכון כלשהו (המשתנה על פי מאפייני העסק), נותן האשראי צריך תמריץ או בטוחות, כדי להסכים לתת את ההלוואה. אחד מסוגי התמריצים האלו, הוא ריבית. במובן זה, ריבית משמשת מנוע הצמיחה של הכלכלה. לכן, חשוב להבין הן את המנגנונים הפועלים על ידי הריבית, והן את הצד המשפטי הלכתי ויישומו למעשה. להמשיך לקרוא

פרשנות חוזים בהלכה

ישנם כללים רבים כיצד לפרש את השטר הבא לפני בית הדין. להלן נדון במספר עקרונות בסיסיים, וביניהם "תפוס לשון אחרון", “דברים שבלב" ו"מקח טעות". במקרים של סתירה בין שני היגדים בשטר, ההלכה קובעת בדרך כלל: "תפוס לשון אחרון". עיקרון זה אומר שיש להתחשב בהיגד המאוחר, שכן הוא מבטל את ההיגד הראשון הסותר אותו (ההנחה היא שחזרו בהם). עם זאת, ישנם מקרים בהם שני ההיגדים יבטלו זה את זה, ולא תהיה חלות לאף אחד מהם. נושא זה סבוך עבור רשימה קצרה, ולכן ישנה חשיבות גדולה להתייעץ עם אדם הבקי בנושא, על מנת שהשטר יהיה בהיר ונקי מסתירות, עד כמה שהדבר אפשרי.

דברים שבלב

לעיתים, ישנם ניסוחים בשטר המורים על דברים מסויימים, אך אחד הצדדים (או שניהם…) טוענים שכוונתם בסעיף הייתה שונה, או שהם התכוונו שהסעיף יחול רק במקרים מסויימים וכד'. להמשיך לקרוא

משפטי התנאים בחוזים עסקיים

אחד המאפיינים של חוזים מודרניים (הסכם מייסדים לדוגמא, או הסכמי עבודה למיניהם, וכמובן גם הסכמים מסחריים אחרים, כגון: הסכמי מכר, או הסכמי הפצה וכן הלאה) הוא המורכבות שלהם. הסכמים כאלו מטפלים בכל מיני הסתעפויות אפשריות בעסקה, מקרים ותגובות לכל מיני אפשרויות שונות ומשונות. אגב, זו הסיבה שרצוי שאדם הבקי בחיי המסחר יערוך אותם, אך כמובן צריכה להתלוות לכך ידיעת המצע המשפטי שזירת ההתרחשות נמצאת על גביו. ישנן הוראות חוקיות והלכתיות שונות הקשורות בצורות ההתנאה, ויש צורך להתחשב בנושאים אלו, בבואנו לערוך חוזה.
ההוראות ההלכתיות הקשורות לתנאים בחוזה קרויות "משפטי התנאים". העקרונות הבסיסיים הם: להמשיך לקרוא

קניין דברים – עקרונות ופתרונות

ישנם מספר הבדלים עקרוניים בצורת יצירת העסקה, ובפרטים שצריך לכלול בה, בין הלכות חושן משפט, לבין הצורה בה הדברים פועלים על פי הדין הישראלי. כשמסכמים על עסקה, ורוצים שהיא תעמוד בבית דין רבני לענייני ממונות, חשוב לשים לב למספר הלכות שמייצרות את המסגרת העסקית בה ניתן לפעול על פי ההלכה. בפוסט הקודם כבר עמדנו על העקרונות "קים לי", וקניינים בעייתיים, כמו גם על איסורים שונים שעלולים לעבור במהלך ההתנהלות העסקית. בפוסט זה, נדון במשמעות קניין דברים, מהי הדרך בה ההלכה רואה התחייבויות שאינן חלות על חפצים מעשיים (כגון: התחייבות למעשה מסוים).

קניין דברים

הגמרא במסכת בבא בתרא קובעת שקניין דברים אינו חל, וכך נפסק גם להלכה. העיקרון הבסיסי בקניין דברים הוא שהקניין, ההתחייבות ממנה לא ניתן לחזור, חל דווקא על חפצים ממשיים, ולא על מעשים או פעולות. להמשיך לקרוא

עקרונות הלכתיים בעריכת חוזים

ישנם נושאים רבים בהלכה, המשפיעים על צורת כתיבת החוזה, ביניהם: קים לי, קניין דברים, אסמכתא, קניין שבטל מקצתו, דבר שאינו קצוב, דיני התנאים, סתירות ופרשנות הלכתית של שטרות, נטל הראיה על פי ההלכה ועוד בעיות הלכתיות.

קים לי

העיקרון היסודי בדיני ממונות הוא ש"המוציא מחברו עליו הראיה". בעקבות כך, אם ישנה דעה בהלכה שעל פיה הכסף מגיע למוחזק, יכול המוחזק לומר "קים לי כדעה זו" (ידוע לי שהלכה היא כשיטה זו), וממילא לא יוכל המוציא לזכות בכסף. לכלל זה ישנם כמובן פרטים רבים, מתי ואיך אפשר לומר "קים לי", אך היוצא מכך הוא שכאשר ניגשים לכתיבת חוזה, יש להתחשב לכתחילה בכל הדעות, על מנת שבעת הניסיון לבצע אותו לא יטען אחד הצדדים "קים לי". להמשיך לקרוא

עריכת חוזים על פי ההלכה

בבואנו לערוך חוזים, כגון הסכמי מייסדים, הסכמי מכר, הסכמי עבודה ועוד, יש להקפיד מאוד על ניסוח בצורה שתתאים הן לתכלית אותה אנו מנסים להשיג, והן להלכה – שתיתן תוקף ויכולת אכיפה לעסקה המתרקמת. בפוסטים הקודמים הדגשנו את הצורך והחשיבות בכך שההתנהלות העסקית תתנהל על פי ובהתאם להלכה. בענייני חוזים ישנה חשיבות מיוחדת להתאמה הלכתית, שכן ישנם הבדלים עמוקים בין דיני חוזים הנהוגים בבתי המשפט, לצורה בה צריך לערוך חוזים על פי ההלכה. ננסה להביא מעט עקרונות להדגמת העניין.
מטרת החוזה היא להסדיר את היחסים בין שני הצדדים שעורכים אותו, בצורה שתהיה ברורה ולא משתמעת לשני פנים. חשוב להכליל בחוזה גם כיצד העניינים יתנהלו גם במצב בו הדברים לא פועלים כמתוכנן. חוזה מתחלק באופן בסיסי לשלושה עניינים: להמשיך לקרוא