ארכיון תגיות: דיין

המשפט ההלכתי במדינת ישראל

בקום המדינה, קיוו רבים וביניהם הרב הרצוג, שהמדינה תאמץ את המשפט העברי, לפחות בדיני הממונות. תקוה זו נכזבה, ונוצר מצב שעל אף שההלכה היא המחייבת, ישנה מערכת חוקים נוספת במדינה. מערכת חוקים זו מעלה את השאלה מה יחס ההלכה לחוק, האם יש לו תוקף וכיצד הוא מיושם. כמו כן, ההלכה באופן בסיסי איננה מחייבת את הצדדים מבחינת החוק, ועלינו לברר כיצד ניתן לאכוף את ההלכה על כל פנים. ברשימות הבאות נתחיל לברר סוגיה זו. להמשיך לקרוא

סקירת הלכות ריבית

בפוסט הקודם נגענו במספר משמעויות של הריבית בכלכלה המדרנית. הריבית הינה כלי רב עוצמה, שבשימוש מושכל בו ניתן להפיק תועלת רבה. יחד עם זאת, ראינו שהתורה אסרה את התורה על אף התועלת לכאורה שיכולה לצמוח ממנה – ומכאן גם חומרתו המיוחדת של איסור ריבית. כעת, נסקור את הלכות ריבית בקצרה במקרים שונים ובדרגות שונות, כדי להכיר את מבנה האיסור, ואת המקרים המותרים. בנוסף, נציג בקצרה מקרים נפוצים, בהם עשוי להיות איסור בגלל ריבית. בהמשך, ננתח את היתר העסקא שהפוסקים הביאו, וננסה להכיר את אפשרויות השימוש השונות בו במהלך העסקי הרגיל בימינו. להמשיך לקרוא

פרשנות חוזים בהלכה

ישנם כללים רבים כיצד לפרש את השטר הבא לפני בית הדין. להלן נדון במספר עקרונות בסיסיים, וביניהם "תפוס לשון אחרון", “דברים שבלב" ו"מקח טעות". במקרים של סתירה בין שני היגדים בשטר, ההלכה קובעת בדרך כלל: "תפוס לשון אחרון". עיקרון זה אומר שיש להתחשב בהיגד המאוחר, שכן הוא מבטל את ההיגד הראשון הסותר אותו (ההנחה היא שחזרו בהם). עם זאת, ישנם מקרים בהם שני ההיגדים יבטלו זה את זה, ולא תהיה חלות לאף אחד מהם. נושא זה סבוך עבור רשימה קצרה, ולכן ישנה חשיבות גדולה להתייעץ עם אדם הבקי בנושא, על מנת שהשטר יהיה בהיר ונקי מסתירות, עד כמה שהדבר אפשרי.

דברים שבלב

לעיתים, ישנם ניסוחים בשטר המורים על דברים מסויימים, אך אחד הצדדים (או שניהם…) טוענים שכוונתם בסעיף הייתה שונה, או שהם התכוונו שהסעיף יחול רק במקרים מסויימים וכד'. להמשיך לקרוא

קניין דברים – עקרונות ופתרונות

ישנם מספר הבדלים עקרוניים בצורת יצירת העסקה, ובפרטים שצריך לכלול בה, בין הלכות חושן משפט, לבין הצורה בה הדברים פועלים על פי הדין הישראלי. כשמסכמים על עסקה, ורוצים שהיא תעמוד בבית דין רבני לענייני ממונות, חשוב לשים לב למספר הלכות שמייצרות את המסגרת העסקית בה ניתן לפעול על פי ההלכה. בפוסט הקודם כבר עמדנו על העקרונות "קים לי", וקניינים בעייתיים, כמו גם על איסורים שונים שעלולים לעבור במהלך ההתנהלות העסקית. בפוסט זה, נדון במשמעות קניין דברים, מהי הדרך בה ההלכה רואה התחייבויות שאינן חלות על חפצים מעשיים (כגון: התחייבות למעשה מסוים).

קניין דברים

הגמרא במסכת בבא בתרא קובעת שקניין דברים אינו חל, וכך נפסק גם להלכה. העיקרון הבסיסי בקניין דברים הוא שהקניין, ההתחייבות ממנה לא ניתן לחזור, חל דווקא על חפצים ממשיים, ולא על מעשים או פעולות. להמשיך לקרוא

עקרונות הלכתיים בעריכת חוזים

ישנם נושאים רבים בהלכה, המשפיעים על צורת כתיבת החוזה, ביניהם: קים לי, קניין דברים, אסמכתא, קניין שבטל מקצתו, דבר שאינו קצוב, דיני התנאים, סתירות ופרשנות הלכתית של שטרות, נטל הראיה על פי ההלכה ועוד בעיות הלכתיות.

קים לי

העיקרון היסודי בדיני ממונות הוא ש"המוציא מחברו עליו הראיה". בעקבות כך, אם ישנה דעה בהלכה שעל פיה הכסף מגיע למוחזק, יכול המוחזק לומר "קים לי כדעה זו" (ידוע לי שהלכה היא כשיטה זו), וממילא לא יוכל המוציא לזכות בכסף. לכלל זה ישנם כמובן פרטים רבים, מתי ואיך אפשר לומר "קים לי", אך היוצא מכך הוא שכאשר ניגשים לכתיבת חוזה, יש להתחשב לכתחילה בכל הדעות, על מנת שבעת הניסיון לבצע אותו לא יטען אחד הצדדים "קים לי". להמשיך לקרוא

ייעוץ לעריכת חוזים על פי ההלכה

בפוסטים האחרונים סקרנו על קצה המזלג את הסוגיות הנוגעות לעמידה בפני בית הדין, ע"י אדם שאיננו אחד הצדדים. פתחנו בסקירה על המימרא "אל תהיו כעורכי הדיינים", תוך התייחסות לשיטות השונות על מי חל האיסור ומה היקפו. לאחר מכן בחנו סוגיות כגון אנטלר ומתורגמן, המדברות על האפשרויות השונות של אדם העומד בין הדיינים לצדדים – בשלבים שונים של הדיון. לבסוף, נגענו בסוגית הרשאה, והתייחסנו להשתלשלות מפסק הגמרא, דרך השו"ע המביא את תקנת הגאונים, ועד לנוהג בימינו.

מכל האמור, נראה שבעריכת חוזה ובהתייעצות מקדימה בנושא כזה, לא קיימת בעיה הלכתית (אם לא מייעצים לעשות דבר המנוגד להלכה). מובן מאליו שהלכות הנוגעות לעמידה בדיון והקשר הבלתי אמצעי בין הדיין לנידונים אינן קשורות לכאן. אין כאן דיון בבית הדין, ולא הליך משפטי שצריך להיערך בהוגנות. יש כאן רק שאלה והתייעצות כיצד לעשות את הדברים בצורה התואמת את ההלכה. להמשיך לקרוא

סידור הטענות עבור הנידון בדין תורה

בפוסט הקודם עסקנו בבעיה שיש בכך שבית הדין איננו נפגש ישירות עם הצדדים בדין. בפוסט זה, נמשיך בסקירה בסיסית על הסוגיות בש"ס העוסקות במצבים בהם סידור הטענות אינו מתבצע ע"י בעל הדין.

פתח פיך לאילם

במספר מקומות בש"ס מובאת הטענה "פתח פיך לאלם", שעל פיה הדיין צריך "לדובב" מעט את בעל הדין. לדוגמה: לאחר השמיטה, הדיין יכול לשאול את התובע "שמא היה לך פרוזבול ואבד". להמשיך לקרוא

אל תהיו כעורכי הדיינים

בפוסט הקודם, העלינו שתי שאלות מקדימות:

  1. האם יש צורך בייצוג בדין תורה?
  2. איסור "אל תהיו כעורכי הדיינים" ודומיו.

לאחר מכן, ניתחנו את מקומו ותפקידו של עורך הדין כיום.

מיגו

הגישה הרווחת לשאלה הראשונה היא שלילית. נדמה שדין תורה מבוסס על גישה בלתי אמצעית של הדיין עם הנידונים. עניין זה עולה במלוא תקפו בדין מיגו. להמשיך לקרוא