ארכיון הקטגוריה: יעוץ משפטי הלכתי

ייעוץ לעריכת חוזים על פי ההלכה

בפוסטים האחרונים סקרנו על קצה המזלג את הסוגיות הנוגעות לעמידה בפני בית הדין, עי אדם שאיננו אחד הצדדים. פתחנו בסקירה על המימרא אל תהיו כעורכי הדיינים“, תוך התייחסות לשיטות השונות על מי חל האיסור ומה היקפו. לאחר מכן בחנו סוגיות כגון אנטלר ומתורגמן, המדברות על האפשרויות השונות של אדם העומד בין הדיינים לצדדים – בשלבים שונים של הדיון. לבסוף, נגענו בסוגית הרשאה, והתייחסנו להשתלשלות מפסק הגמרא, דרך השוע המביא את תקנת הגאונים, ועד לנוהג בימינו.

מכל האמור, נראה שבעריכת חוזה ובהתייעצות מקדימה בנושא כזה, לא קיימת בעיה הלכתית (אם לא מייעצים לעשות דבר המנוגד להלכה). מובן מאליו שהלכות הנוגעות לעמידה בדיון והקשר הבלתי אמצעי בין הדיין לנידונים אינן קשורות לכאן. אין כאן דיון בבית הדין, ולא הליך משפטי שצריך להיערך בהוגנות. יש כאן רק שאלה והתייעצות כיצד לעשות את הדברים בצורה התואמת את ההלכה. להמשיך לקרוא

הרשאה – הייצוג הקיים בהלכה

בפוסטים הקודמים טיפלנו בסוגיות הקשורות בייצוג לפני בית הדין (אל תהיו כעורכי הדיינים, וסידור הטענות לפני הדיינים). כעת ניגש לאפשרות שהובאה להלכה, בה התובע איננו מי שהמעשה התרחש על ידו.

אורכתא – הרשאה

הרשאה היא הדרך בה ההלכה מאפשרת לתובע למנות אדם שיעמוד במקומו בדין. לאורך הדורות השתנה היקף ההרשאה המקובלת. המקור לדין זה הוא הגמרא בבבא קמא עעא: להמשיך לקרוא

סידור הטענות עבור הנידון בדין תורה

בפוסט הקודם עסקנו בבעיה שיש בכך שבית הדין איננו נפגש ישירות עם הצדדים בדין. בפוסט זה, נמשיך בסקירה בסיסית על הסוגיות בש”ס העוסקות במצבים בהם סידור הטענות אינו מתבצע ע”י בעל הדין.

פתח פיך לאילם

במספר מקומות בש”ס מובאת הטענה “פתח פיך לאלם”, שעל פיה הדיין צריך “לדובב” מעט את בעל הדין. לדוגמה: לאחר השמיטה, הדיין יכול לשאול את התובע “שמא היה לך פרוזבול ואבד”. להמשיך לקרוא

אל תהיו כעורכי הדיינים

בפוסט הקודם, העלינו שתי שאלות מקדימות:

  1. האם יש צורך בייצוג בדין תורה?
  2. איסור “אל תהיו כעורכי הדיינים” ודומיו.

לאחר מכן, ניתחנו את מקומו ותפקידו של עורך הדין כיום.

מיגו

הגישה הרווחת לשאלה הראשונה היא שלילית. נדמה שדין תורה מבוסס על גישה בלתי אמצעית של הדיין עם הנידונים. עניין זה עולה במלוא תקפו בדין מיגו. להמשיך לקרוא

ייעוץ משפטי בהקשר עסקי

בפוסטים הקודמים הצגנו את הדרכים ליצירת חוזה הלכתי, ואת העדפת הדרך של התייעצות מקדימה. דרך זו מעלה מספר שאלות:

  1. האם יש צורך בייצוג בדין תורה?
  2. איסור אל תהיו כעורכי הדייניםודומיו.

בפוסטים הבאים, ננסה להציג את העמדה ההלכתית לגבי ייעוץ משפטי, ולענות על השאלות שהעלנו. כדי לענות על השאלות, יש להקדים ולהציג את תפקיד עורך הדין, בהקשר העסקי.

להמשיך לקרוא

דרכים ליצירת חוזה הלכתי

בפוסט הקודם הצגנו את הצורך בייעוץ משפטי הלכתי, והצגנו 3 אפשרויות ליצירת חוזה הלכתי תקין, כך שיהיה תקף ע”פ דיני הממונות של התורה:

  1. תיקון החוזה ע”י רב.
  2. נספח הלכתי, ש”יסדר” את החוזה מבחינה הלכתית.
  3. ייעוץ הלכתי מקדים, בכתיבת החוזה עצמו.

להמשיך לקרוא

הצורך ביעוץ משפטי הלכתי לעסקים

אליקים ונפתלי הם שני חברים מהישיבה. למדו יחד בהסדרוגם שירתו ביחד בצבא. יש להם רעיון מהפכני לסטארטאפ רווחי במיוחד. אליקים מביא את הידע והמומחיות בתחום, ונפתלי מביא את הכסף הראשוני. אליקים מביא את החריצות והדקדנות, ונפתלי מביא את הכריזמטיות. בקיצור, החיבור והכימיה ביניהם מוצלחים, והוא בדיוק המתכון ליצירת מוצר שישנה את העולם, ובדרך יגרום לכיסיהם לתפוח

אליקים ונפתלי זוכרים את הוראת ראש הישיבה שלהם, שעמ להישאר חברים, כדאי שיהיה הסכם כתוב ביניהם. כיצד צריך להיראות ההסכם שלהם, ומה הם הדברים שעליהם לשים לב בעריכתו?

להמשיך לקרוא

לשם – יעוץ משפטי הלכתי לעסקים – אפשרויות חדשות נפתחות

ברוכים הבאים לאתר לשם.
באתר זה נציג סוגיות הקשורות להתנהלות עסקית על פי ההלכה, בעיקר בתחום דיני ממונות.
האתר יעסוק במגוון נושאים משפטיים הקשורים לחוזים הלכתיים, ולשאר הצדדים העסקיים, מההיבט ההלכתי שלהם.
בהמשך, תינתן אפשרות גם להזמנת השירותים של לשם – יעוץ משפטי הלכתי לעסקים.
אנו רואים בייעוץ שאנו נותנים, ליווי ממשי לעסק, מההיבט ההלכתי, בכל שלבי החיים שלו.
נתראה בקרוב!