הצורך ביעוץ משפטי הלכתי לעסקים

אליקים ונפתלי הם שני חברים מהישיבה. למדו יחד בהסדרוגם שירתו ביחד בצבא. יש להם רעיון מהפכני לסטארטאפ רווחי במיוחד. אליקים מביא את הידע והמומחיות בתחום, ונפתלי מביא את הכסף הראשוני. אליקים מביא את החריצות והדקדנות, ונפתלי מביא את הכריזמטיות. בקיצור, החיבור והכימיה ביניהם מוצלחים, והוא בדיוק המתכון ליצירת מוצר שישנה את העולם, ובדרך יגרום לכיסיהם לתפוח

אליקים ונפתלי זוכרים את הוראת ראש הישיבה שלהם, שעמ להישאר חברים, כדאי שיהיה הסכם כתוב ביניהם. כיצד צריך להיראות ההסכם שלהם, ומה הם הדברים שעליהם לשים לב בעריכתו?

להסכם זה קוראים הסכם מייסדים.

הסכם מייסדים צריך לכלול את כל הדברים שהמייסדים מביאים לשותפות, כיצד מתחילים את השותפות, מה התפקיד של כא בשותפות, דרך קבלת החלטות משותפות, וכמובן – דרך חלוקת הרווחים. בנוסף, הסכם כזה צריך לכלול את ההתפתחויות העתידיות – איך תיראה השותפות במקרה של השקעה בחברה, מהו החלק הנותר בידיהם, האם יש אפשרות לפירוק השותפות וכיצד, מה ההליך במקרה שאחד הצדדים לא מקיים את חלקו בחוזה ועוד ועוד דברים.

כמובן, ניתן יהיה לשנות את ההסכם בעתיד (ובד”כ אכן משנים אותו בהמשך), גם לפני שינוי משמעותי בחברה (כגון גיוס, הנפקה, הכנסת שותפים נוספים וכד‘), אך כדאי לכלול את הדברים כבר בהקמה עמ להימנע ממחלוקות מיותרות בהמשך. מסיבה זו, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לכל סעיף בהסכם זה, שכן דברים שמשמעותם זניחה בשלב זה (לדוג‘: הבדל של שבריר האחוז ברווחים או בבעלות), עשויים להיות מאוד משמעותיים בהמשך, כאשר החברה תגלגל מליונים (אך גם כאשר זה סתם יהיה עסק מוצלח). בעתיד, יהיה קשה לשנות, הן בגלל שהמשמעות ברורה יותר, והן בשל העובדה שכל המשנה ידו על התחתונה“, ויהיה קשה לשכנע את הצד שכנגד לשנות את עמדתו.

לאליקים ונפתלי ברור כי הם לא יפנו בשום מצב לערכאות, כדי לא לחרף ולגדף (עיין חו”מ סימן כ”ו), ולא להרים יד בתורת משה. דיני ממונות צריכים לבוא לפני מי שהוסמך כדיין ע”פ ההלכה. מסיבה זו, הם מעוניינים לדעת מה הן הוראות התורה ביחס לחוזה מייסדים. ישנן הוראות הלכתיות רבות בחלק “חושן משפט”, להן יש לשים לב בעריכת חוזים בכלל, וחוזה מורכב כזה בפרט. דוגמאות: קנין דברים, אסמכתא, ריבית, דבר שלא בא לעולם, דבר שאין בו ממש, דיני תנאים, קים לי, נטל הראיה ועוד.

זו הינה דוגמא לחוזה, שהקפדה על פרטיו הינה מאוד משמעותית. ישנן עוד דוגמאות רבות לעניין: חוזה עבודה, חוזה הפצה, הסכמי השקעות, הלוואות למיניהן, הנפקת מניות, מכרזים, הסכמי מכר ורכש, חוזי נדלן ועוד. המשותף לכולם הוא שהם עשויים להיות משמעותיים מאוד, דווקא באותיות הקטנות.

בכל אחד מהסכמים אלו צריך לשים לב לכללים ההלכתיים. ישנם דברים שיכולים להפילעסקאות (כגון: קניין דברים, אסמכתא, דבר שלא בא לעולם ועוד), וישנם דברים שפשוט אסור לעשות (ריבית – שגם לא תקפה לדוגמא). מה ניתן לעשות על מנת לקבל חוזים הלכתיים?

ישנן 3 אפשרויות באופן כללי, שנציג אותן כעת, ונבחן אותן בפוסט הבא:

  1. תיקון החוזה ע”י רב.
  2. נספח הלכתי, ש”יסדר” את החוזה מבחינה הלכתית.
  3. ייעוץ הלכתי מקדים, בכתיבת החוזה עצמו.

אנו ממליצים כמובן על ייעוץ הלכתי מקדים. בפוסט הבא נציג בהרחבה את האפשרויות השונות, ואת היתרונות והחסרונות שבהם, ומדוע הדרך של ייעוץ מקדים עדיפה בעינינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *