שיקולים בפיקוח הלכתי על קרנות כשרות

בפוסטים הקודמים הרחבנו על הצורך במסלולי השקעה כשרים, כדי שהמשקיע ידע שאיננו עובר על איסורים בעצם הפרשתו לקרנות פנסיה לדוג', או לכל גוף משקיע אחר. בפוסט זה נרחיב בשיקולים השונים שעומדים לפני גופי הפיקוח. לכל בד"ץ המשמש כגוף מפקח יש מדיניות מעט שונה, ולהלן נציג את השיקולים השונים. ניתן לקרוא על המדיניות הספציפית של כל בד"ץ במאמרו של הרב אישון המובא ב"אמונת עתיך" גיליון 100.

העיקרון היסודי שיש לבחון הוא מה היא הזיקה בין המשקיע להשקעה. ככל שזיקה זו גדולה יותר, כך צריך לבחון טוב יותר את ההשקעה עצמה, האם היא עומדת בקריטריונים ההלכתיים (ריבית, שבת ושאר איסורים).

  • ברירה – האם ניתן לטעון שהכסף שלי מושקע רק בצדדים הכשרים, בעוד שאר הכסף (שהוא הרוב) מושקע בהשקעות בעייתיות מבחינה הלכתית, ע”פ הכלל ההלכתי של “ברירה”? הבעיה בכך היא שקשה לומר שהשקעה רק בחלק מהתיק נותנת את אותה תשואה בדיוק כמו כל התיק…
  • מניות מול אג"ח – במניות, אין בעיית ריבית. מאידך באג"ח אין בעיית שותפות. אולם יש גם אג"ח להמרה, בהם שוב עולה שאלת השותפות.
  • היתר עסקא – בהיתר עסקא אנו מגדירים שחלק מהעסקה הוא פיקדון ביד המקבל, והנותן והמקבל מתחלקים ברווחים. האם בכך הנותן נהפך לשותף בכל העסקים, במובן זה שגם האיסורים חלים עליו? שאלה נוספת בהקשר זה, היא האם מספיק היתר עסקא מול החברה המנפיקה?
  • קרנות – האם יש למשקיע בעלות על הניירות אותם רוכשת הקרן? המצב החוקי בעניין זה שונה במקומות שונים, ודינמי היות וישנם שינויים תכופים בחוק בעניין זה.
  • תעודות סל – ישנם סוגים שונים של תעודות סל בארץ ובחו”ל, ולכל אחת יש כללים שונים. אחד ההבדלים הוא האם מנהלי התעודה מחויבים לקנות את הניירות הספציפיים אחריהם הם עוקבים, או שמספיקה התחייבותם לשווי זהה?
  • אג"ח מדינה – ניתן להקל יותר באג"ח מדינה, הן מצד הלכות ריבית עצמן, והן בגלל היתר העסקא הכללי שהמדינה חתומה עליו.
  • ניירות ערך זרים – בכלל זה: אג"ח ותעודות למיניהן, אין בעיית ריבית לגוי, אך ישנו חשש שמא בין המנהלים ובעלי המניות ישנם יהודים. יש לברר בעניין זה עד כמה חוששים לכך, ועד כמה זה נפוץ.
  • שיקולים ערכיים – האם אותן חברות שאנו מעוניינים לקנות את ניירותיהם מחויבות לאי ניצול עובדים? ליושר עסקי? לאי עבודה בשבת? על פי מכון כת”ר מספיק שעיקר הפעילות של החברה איננה בשבת, וכן הם לא בודקים את החברות הבנות. הרב אריאל מבסס זאת על הגמרא בגיטין לגבי מגדל חזירים שחזר בתשובה, שאיננה מחייבת אותו למכור את כל החזירים בבת אחת, אלא מתווה לו דרך תיקון הדרגתית. לא ניתן לתקן עיוותים של 60 שנה במשק מבחינת עבודה בשבת בבת אחת!

אלו הם השיקולים העיקריים אותם יש לשקול, כאשר באים להקים "תיק השקעות כשר". חלק מהנושאים סבוכים ותלויים בהכרעות ספציפיות הקשורות למשקיע, לחברת היעד ולמצב המשק בכללו, ולכן יש לברר בצורה רחבה יותר סוגיות אלו. בפוסט הבא, נחזור לדון בענייני חברות בע"מ בהלכה, ונציע מודל חשיבה להתייחסות הלכתית לכתחילה לגביהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *