ייעוץ לעריכת חוזים על פי ההלכה

בפוסטים האחרונים סקרנו על קצה המזלג את הסוגיות הנוגעות לעמידה בפני בית הדין, עי אדם שאיננו אחד הצדדים. פתחנו בסקירה על המימרא אל תהיו כעורכי הדיינים“, תוך התייחסות לשיטות השונות על מי חל האיסור ומה היקפו. לאחר מכן בחנו סוגיות כגון אנטלר ומתורגמן, המדברות על האפשרויות השונות של אדם העומד בין הדיינים לצדדים – בשלבים שונים של הדיון. לבסוף, נגענו בסוגית הרשאה, והתייחסנו להשתלשלות מפסק הגמרא, דרך השוע המביא את תקנת הגאונים, ועד לנוהג בימינו.

מכל האמור, נראה שבעריכת חוזה ובהתייעצות מקדימה בנושא כזה, לא קיימת בעיה הלכתית (אם לא מייעצים לעשות דבר המנוגד להלכה). מובן מאליו שהלכות הנוגעות לעמידה בדיון והקשר הבלתי אמצעי בין הדיין לנידונים אינן קשורות לכאן. אין כאן דיון בבית הדין, ולא הליך משפטי שצריך להיערך בהוגנות. יש כאן רק שאלה והתייעצות כיצד לעשות את הדברים בצורה התואמת את ההלכה.

אמנם, “אל תהיו כעורכי הדיינים“, לא נפסק כצורתו בשוע, אך הראינו מספר פוסקים שחששו לו, וצריך לבדוק אם כן האם הוא שייך במציאות של ייעוץ מקדים לעריכת חוזה. ראינו בגמרא מקרים בהם האמוראים רק ייעצו עצה משפטית, וכבר חששו לאיסור. עם כל זה, בעריכת חוזים וייעוץ מקדים לגבי העסקים, נראה שאין בעיה. כבר שם הבאנו את הקולות שיש באיסור זה, כגון באדם שאינו חשוב, או כשישנו שכר כספי (ההופך את המייעץ למעורב, וממילא הוא איננו מתעבר על ריב לא לו“). מעבר לכך, נראה מהמקרים בגמרא, שהעצה האסורה היא מעשה משפטי, ולא דרך לעשיה לכתחילה. כלומר, כאשר המצב הפשוט הוא שהאלמנה או היתומים יפסידו, וניתן להערים עי מעשה משפטי כלשהו – זו עשויה להיות בעיה. אך כאשר השאלה היא כיצד לייצר מלכתחילה התחייבויות תקפות מבחינה הלכתית – לא נראה שיהיה איסור.

כפי שכבר הבאנו בעבר, במציאות הכלכלית כיום ישנו הכרח בייעוץ משפטי, במיוחד בתחום זה של עריכת חוזים. הסכמי מייסדים, הסכמי שותפות, הסכמי הפצה ומכירה ועוד, הינם הסכמים מורכבים, המתייחסים לכל כך הרבה פרטים, שבעל העסק איננו יכול לטבועבכל הפרטים האלו. מנהל הפירמה יכול לסכם עם הצד השני את העסקה בכללותה, אך בפרטים הקטנים, ובוודאי בכשרות ובתוקף המשפטיים וההלכתיים, הוא יזדקק ליועץ נוסף שיתעסק בכך. כאשר מוסיפים למשוואה מורכבויות נוספות, כגון איסורים הלכתיים רבים כמו ריבית, שפרטיהם סבוכים ושונים מעסקה לעסקה, נראה הכרחי להשתמש בייעוץ שמומחה בעניין. אדרבה, עי כך שהוא ישכור יועץ הלכתי, אותו בעל עסק יכול להרים את קרן התורה, ולקדם את מעמד המשפט העברי.

כמו כן, הייעוץ המשפטי הטוב ביותר יהיה זה שבעקבותיו לא יזדקקו ללכת לבית הדין. בייעוץ הלכתי מקדים ניתן לזהות את מוקדי החיכוכים האפשריים, ולתת להם מענה ברור מראש עפ רצון הצדדים. ייעוץ כזה גם ינסח את החוזה בצורה שמתאימה להלכה, ולכן לא יעלו בהמשך טענות הלכתיות שונות שכביכול פוגמות בחוזה. ייעוץ לפני כתיבת חוזה דומה לשאלת רב, ולא לעשיית מעשה משפטי שבעייתית מצד אל תהיו כעורכי הדיינים“.

מסיבות אלו ועוד, אנו ממליצים בחום לכל בעל עסק, או מי שחותם על חוזה, לבדוק את כשרות ותוקף החוזה מבחינה הלכתית – הן בצד האיסורים, והן מצד התוקף של התחייבויות שונות בחוזה, על מנת שלא יווצר מצב שאדם חושב שהוא מוגןעל ידי חוזה, אך בבואו בשערי בית הדין יפסקו כנגדו, שכן אין תוקף לצורה בה נערך החוזה.

בפוסטים הבאים נדגים מעט עקרונות בענייני חוזים, כיצד הם צריכים להיעשות על פי ההלכה, מה הם ההבדלים היסודיים בין ההלכה למשפט הכללי בעניין זה, ועל מה צריך להקפיד בבואנו לחתום חוזה. כדרכנו, נדגים את העניין הן מהצד של מכשולים כלליים העלולים לצוץ בחיים עסקיים נורמטיביים, והן את הפן הייחודי של ההלכה – כיצד היא מתמודדת עם אתגרים אלו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *