השקעות כשרות

בפוסט הקודם הבאנו את החשיבות שבחברות בע"מ לכלכלה, והעלנו מספר כיוונים הלכתיים להתייחסות אליהן. הכיוונים האלו העלו את השאלה לגבי מעמד האיסורים בחברה. נושא האיסורים שעוברים עליהם בחברה, בין אם הם מותרים ובעיקר אם לאו, מביא אותנו לעיסוק בנושא חשוב נוסף – השקעות כשרות. אדם המעוניין להשקיע את כספו על מנת שיניב רווחים, ודאי ירצה לדעת שכספו מנותב לדברים בעלי ערך חיובי, ולא ינוצלו למעבר על איסורים. לדוגמא, אדם ודאי ירצה לדעת שבמפעל בו הוא משקיע לא עובדים בשבת (מעבר לאיסור ההלכתי להנות ממלאכת שבת).

כיום – כל אחד מושקע!

ישנו משנה חשיבות לנושא זה כיום, שכן כיום ישנה פנסיה חובה על פי חוק. המעסיקים מחוייבים להפריש פנסיה לעובדים, ואין אפשרות למחילה על כך. כספי הפנסיה מושקעים על פני כל המשק, ובכלל זה בחברות שאינן שומרות שבת, או שאין להן היתר עסקא וכד'. יוצא מכך, שלכל אדם כמעט ישנם כספים המושקעים עבורו, ויתכן שהם מושקעים בנתיבים אסורים הלכתית!

יתרה מכך, על פי החוק החדש, הבעלות על נכסי קרנות הפנסיה למיניהן איננה נתונה לקרנות עצמן אלא לעמיתים בהם. כלומר, עד החוק החדש, אדם היה מפריש לקרן שהייתה משקיעה כראות עיניה, ובבוא הזמן הוא היה מושך את הכספים, בהתאם לרווחים שהרוויחה הקרן באותה תקופה. כל עוד לא משכו את הכסף, הבעלות הייתה של הקרן, והייתה רק התחייבות של הקרן כלפי המפקיד להשקיע את כספו בצורה מיטבית (על פי הכללים הנהוגים באותה קרן) כדי שבבואו למשוך את הכספים תהיה לו תשואה מקסימלית.

מצב חוקי זה היה יכול לגרום לתקלה במצב בו לדוגמא הקרן הייתה פושטת רגל: הנושים היו יכולים לגבות את כספם מהנכסים שצברה הקרן עבור העמיתים! בעקבות כך, שונה החוק והנכסים אינם רשומים עוד על שמה של הקרן, אלא הם בבעלות בלעדית של העמיתים ורק ניהולם נעשה על ידי הקרן.

החשיבות במסלולים כשרים

המשמעות מבחינה הלכתית של שינויים אלו גדולה מאוד. אם עד לשינוי בחוק, היה מספיק מבחינת איסור ריבית שלקרן הפנסיה עצמה יהיה היתר עסקה, הרי שכעת היתר זה כמעט אינו רלוונטי – האדם הוא הבעלים בחברות שנגועות בריבית. אמנם הרב אלישיב הקל בעניין זה, שכן יש כאן רק רסיס בעלות, ובכל מקרה אין אפשרות הצבעה לעמית מתוך קרן, אך עדיין היחס ישיר יותר. למעשה, גם הרב אלישיב הורה להשקיע במסלולים כשרים.

ניתן היה לכאורה לומר, שיש להשקיע רק במקומות בהם אתה בטוח שאין איסורים, ואם לא עדיף לשמור את הכסף מתחת לבלטה. הרב יעקב אריאל איננו מסכים עם גישה כזו. לדבריו, בהשקעה בשוק ההון יש משום קיום מצות "וחי אחיך עמך": על ידי כספך, ניתן לפתח עסקים אחרים. מעבר לכך, בהסתכלות לאומית, יש משמעות גדולה בקיומו של שוק הון משוכלל, לפיתוח הכלכלה והחוסן הלאומי, ואת תיקונו לא ניתן לעשות ביום אחד.

מסיבות אלו, הוקמו מסלולים כשרים בחברות רבות לניהול פנסיות. אמנם, ניתן להישען על היתרים כאלו ואחרים גם בלי להיות שותף במסלול כשר, אך ודאי שצריך לתת את הדעת מבחינה ציבורית לצורך בפיקוח ערכי על אופן ההשקעה – ולהימנע מהשקעה בעסקים בעייתיים מבחינת ריבית, שבת וכד'.

לסיכום, ברורה החשיבות האישית בבירור של אופני ההשקעה הכשרים בחברות, ובפוסט הבא נעסוק במכשירים הפיננסיים השונים ובמשמעותם ההלכתית, ומהי מדיניות הפיקוח של גופים שונים העוסקים ב"מסלולים מפוקחים הלכתית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *