אל תהיו כעורכי הדיינים

בפוסט הקודם, העלינו שתי שאלות מקדימות:

  1. האם יש צורך בייצוג בדין תורה?
  2. איסור “אל תהיו כעורכי הדיינים” ודומיו.

לאחר מכן, ניתחנו את מקומו ותפקידו של עורך הדין כיום.

מיגו

הגישה הרווחת לשאלה הראשונה היא שלילית. נדמה שדין תורה מבוסס על גישה בלתי אמצעית של הדיין עם הנידונים. עניין זה עולה במלוא תקפו בדין מיגו. מיגו היא טענה שעולה כאשר הנתבע טוען טענה שיש בה בעיות מצד עצמה, אך הוא היה יכול לטעון טענה חזקה יותר שבה היה זוכה. אחד הניסוחים המקובלים לטענה זו הוא “מה לי לשקר” – כלומר, אם היה ברצונו של הנתבע לשקר, הוא היה יכול לטעון את הטענה החזקה יותר, בלי הבעיות שעולות מהטענה שטען.
הרמב”ם בהלכות טוען פ”ו ה”א כותב:

בעלי דינין שבאו לבית דין טען האחד ואמר מנה יש לי אצל זה שהלויתיו או שהפקדתי אצלו או שגזל ממני, או שיש לי אצלו בשכר וכן כל כיוצא בזה,
והשיב הנטען ואמר איני חייב כלום, או אין לך בידי כלום, או שקר אתה טוען,
אין זו תשובה נכונה. אלא אומרים בית דין לנטען השב על טענתו ופרש התשובה כמו שפירש זה טענתו ואמור: אם לוית ממנו אם לא לוית, הפקיד אצלך או לא הפקיד, גזלתו או לא גזלתו, שכרתו או לא שכרתו, וכן שאר הטענות,
ומפני מה אין מקבלים ממנו תשובה זו, שמא טועה הוא בדעתו ויבא להשבע על שקר, שהרי אפשר שהלוהו כמו שטען והחזיר זה את החוב לבנו או לאשתו או שנתן לו במתנה כנגד החוב וידמה בדעתו שנפטר מן החוב,
לפיכך אומרים לו היאך תאמר איני חייב כלום שמא אתה מתחייב מן הדין לשלם ואין אתה יודע אלא הודע לדיינין פירוש הדברים והם יודיעוך אם אתה חייב או אין אתה חייב,
ואפילו היה חכם גדול אומרים לו אין לך הפסד שתשיב על טענתו ותודיענו כיצד אין אתה חייב לו מפני שלא היו דברים מעולם או מפני שהיו והחזרת לו שהרי אנו דנין במתוך שיכול לומר בכל מקום.

ניתן לראות בדברים אלו את החשיבות של הדיבור הישיר בין הדיינים לנידונים, שבאה לידי ביטוי גם בצורה בה “מרגיעים” הדיינים את הנתבע: “אין לך הפסד… שהרי אנו דנין במתוך…”.

אל תהיו כעורכי הדיינים

אחד החששות הגדולים מייצוג בדין, הוא העיוות שיכול להיגרם מכך לדין. נראה, שזה מה שעמד מאחורי המשנה באבות פ”א מ”ח: “יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין”. חשש זה עולה גם מהגמרא במסכת שבת דף קלט ע”א: “אמר רבי אליעזר בן מלאי משום ריש לקיש: מאי דכתיב: כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון, שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה… שפתותיכם דברו שקר – אלו עורכי הדיינין”. הגמרא מתארת מערכת משפט מעוותת, שעורכי הדין גורמים לה להיות מנותקת לגמרי.
אנו מוצאים את האיסור הזה בשתי סוגיות בש”ס: כתובות דף נ”ב ע”ב:, וכן בדף פ”ה ע”ב. בשני המקרים, ר’ יוחנן ורב נחמן נתנו עצה משפטית, ולבסוף הצטערו על כך: “עשינו עצמנו כעורכי הדיינים”. הגמרא מביאה הסבר לכך, שמלכתחילה הם רצו לסייע לקרוביהם שהיו במצוקה “מבשרך לא תתעלם”, אך לבסוף הם אמרו על עצמם “אדם חשוב שאני”.

על מי מוטל האיסור?

סוגיות אלו העלו את השאלה על מי מוטל איסור זה? נאמרו על כך פירושים רבים. הברטנורא מסביר שהאיסור הוא על הדיין (שהתלמיד לא יעשה עצמו דיין וידבר לפני רבו, או שיעשה עצמו כגדול הדיינים – שיכוף את בעלי הדין לבוא לפניו). גם רש”י מסביר שהאיסור הוא על הדיין, מטעם אחר: לדעתו ישנו חשש שוחד, ולכן יש לומר לשני הצדדים יחד את פסק הדין, כשהוא כבר ידוע (רש”י).
מאידך, יש שפירשו משנה זו כחלה על המייצג. הרמב”ם בפירוש המשניות מסביר שהאיסור הוא בהכנת בעל הדין לפני הדין, לתרחישים השונים. בברטנורא ורש”י מופיע פירוש נוסף המבאר שהאיסור הוא על סידור הטענות. בהמשך נראה שישנה שייכות גם לעניין של “מתעבר על ריב לא לו”.

אל תהיו כעורכי הדיינים – קולות

אמנם, נאמרו בדין זה מספר קולות: תוס’ יום טוב מקל באדם שאינו חשוב. בגידולי תרומה מובא שכשמקבל שכר מותר. מצינו גם מחלוקת בחלות האיסור כשאינו הדיין: לש”ך מותר לייעץ ולייצג את כולם, אך שער המשפט מסייג זאת רק לקרובו.
הסברה באיסור זה יכולה להיות חשש משקר ממשי, או למיחזי כשיקרא, או לעיתים עורכי הדיינים עשויים ללמד את העל הדין לשקר. כמו כן, ניתן כאמור להעלות סברה הקשורה לתקינות ההליך, החשש הוא מ”שיבוש הליכים” – שיבוש הקשר הבלתי אמצעי בין הדיין למקרה, ופגיעה ביכולת הדיין להעריך כראוי מה הייתה המציאות הנידונה.

לסיכום, מהדברים שראינו כאן, היחס לשתי השאלות הפותחות הינו שלילי יחסית: אין צורך בייצוג, ואולי הוא אף אסור במקרים רבים. בפוסטים הבאים ניגע בסוגיות נוספות הקשורות לדיון, כגון: “פתח פיך לאילם”, שליחת הטענות לבית הדין, מתורגמן, אורכתא – הרשאה ופסיקת ההלכה והמנהג בדברים אלו. עיון נוסף יצביע על מקומות רבים יותר בהם נכנסו מייצגים, וננסה מתוך הדברים גם לבדוק מה יהיה היחס להצעתנו – ייעוץ הלכתי עוד בטרם נוצרה העסקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *